Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 100b

לָאו הַיְינוּ מַתְנִיתִין, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁנָּח עַל גַּבֵּי מַשֶּׁהוּ. אֲמַר לֵיהּ: מִתְגַּלְגֵּל קָאָמְרַתְּ — מִתְגַּלְגֵּל אֵין סוֹפוֹ לָנוּחַ, אֲבָל הַאי כֵּיוָן דְּסוֹפוֹ לָנוּחַ, אַף עַל גַּב דְּלָא נָח — כְּמַאן דְּנָח דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

Isn’t that what we learned in the mishna, with regard to which Rabbi Yoḥanan said: That liability is when it came to rest atop something, which means that the object must actually land in order for the one who threw it to be liable. Mareimar said to Ravina: Are you saying it is a case of rolling? One cannot cite proof from a rolling object because a rolling object will not ultimately come to rest. However, with regard to this object, which passed within three handbreadths of the ground, I would say: Since it will ultimately come to rest, even though it has not yet come to rest, it is considered as an object that came to rest. Therefore, Rava teaches us that even in that case one is not liable until it actually comes to rest upon something.

Rachi non traduit

לאו היינו מתניתין. דקתני חוץ לארבע אמות ונתגלגל כו' חייב ואמר ר' יוחנן והא שנח הא לא נח לא מדלא אוקמא רבי יוחנן כגון שבא לתוך שלשה:

מתגלגל קאמרת. דבר שהרוח מגלגלו באויר קאמרת:

כיון דסופו לנוח. ונזכר עד שלא נח נימא כמונח דמי דהא סופו לנוח וכבר בא לתוך ג':

מַתְנִי' הַזּוֹרֵק בַּיָּם אַרְבַּע אַמּוֹת — פָּטוּר. אִם הָיָה רְקַק מַיִם, וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ, הַזּוֹרֵק לְתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת — חַיָּיב. וְכַמָּה הוּא רְקַק מַיִם — פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. רְקַק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ, הַזּוֹרֵק בְּתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת — חַיָּיב.

Traduction

MISHNA: One who throws an object four cubits into the sea is exempt. If there was a swamp and the public domain passes through it, one who throws an object four cubits into it is liable like one who carried four cubits in the public domain. And how deep is this swamp? It is less than ten handbreadths deep. In the case of a swamp that the public domain passes through, one who throws an object four cubits into the swamp is liable.

Rachi non traduit

מתני' וכמה הוא רקק מים. כמה עומקו דנימא אכתי רה''ר הוא ולא נעשה כרמלית:

רקק. גרביל''א:

גְּמָ' אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא: בִּשְׁלָמָא ''הִילּוּךְ'' ''הִילּוּךְ'' תְּרֵי זִימְנֵי, הָא קָא מַשְׁמַע לַן: הִילּוּךְ עַל יְדֵי הַדְּחָק — שְׁמֵיהּ הִילּוּךְ, תַּשְׁמִישׁ עַל יְדֵי הַדְּחָק — לָא שְׁמֵיהּ תַּשְׁמִישׁ. אֶלָּא ''רְקָק'' ''רְקָק'' תְּרֵי זִימְנֵי לְמָה לִי? חַד בִּימוֹת הַחַמָּה וְחַד בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וּצְרִיכִי. דְּאִי תְּנָא חֲדָא, הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי בִּימוֹת הַחַמָּה, דַּעֲבִידִי אִינָשֵׁי דִּמְסַגִּי לְאֹקוֹרֵי נַפְשַׁיְיהוּ, אֲבָל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים — לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, דְּכֵיוָן דְּמִיטַּנְּפִי לָא אִיכְפַּת לְהוּ, אֲבָל בִּימוֹת הַחַמָּה — לָא.

Traduction

GEMARA: One of the Sages said to Rava: Granted, passing passing is mentioned twice in the mishna; this teaches us that passage under duress is considered passage, but usage under duress is not considered usage. But why do I need it to mention swamp swamp twice? Rava answered him: One case is referring to the summer, and one case is referring to the winter. And both cases are necessary, as had the mishna taught only one mention of swamp, I would have said that these matters, i.e., cases indicating that passage under duress is considered passage, apply only in the summer because people commonly pass through the swamp to cool themselves; however, in the winter I would have thought that it would not be so. And had the mishna taught us only the case of winter, I would have said that since they are filthy from mud anyway, they do not mind walking through the swamp, but in the summer it would not be so.

Rachi non traduit

גמ' הילוך הילוך. דנקט תרי זימני רשות הרבים מהלכת בו חד למימרא דאי אין רגילין להלך בו פטור וכי רגילין להלך בו חייב ואע''ג דהילוך ע''י הדחק הוא וחד לאשמעינן דדוקא הילוך ע''י הדחק שמיה הילוך אבל תשמיש לרבים ע''י הדחק כגון גומא תשעה ברה''ר אע''ג דחזיא לאצנועי ביה כומתא וסודרא לא הוי תשמיש למיהוי ההוא גומא רה''ר כעמוד ט' שהרבים מכתפין עליו דאמרינן בפ''ק דהוי רה''ר:

אלא רקק תרי זימני למה לי. לאשמעינן הילוך על ידי הדחק אחרינא:

אַבָּיֵי אֲמַר: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא הָוֵי אַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל הֵיכָא דְּהָוֵי אַרְבַּע אַמּוֹת — אַקּוֹפֵי מַקְּפִי לֵיהּ.

Traduction

Abaye said: It is possible to explain this other way. It was necessary for the mishna to state swamp twice because it would have entered your mind to say that these matters apply specifically where the swamp is not four cubits wide because then people walk through the swamp and do not circumvent it, but where the swamp is four cubits wide, people circumvent it. Therefore, it was necessary to teach that people walk through swamps that are both narrow and wide.

Rachi non traduit

דלא הוי ד' אמות. רחב דלא טריחא להו מילתא לעבור בתוכו ונוח לעבור מלהקיף ולילך לראשו שהוא כלה שם:

אבל היכא כו'. הדר תניא זימנא אחריתי לאיתויי הא:

רַב אָשֵׁי אָמַר: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דַּהֲוַאי אַרְבָּעָה, אֲבָל הֵיכָא דְּלָא הֲוַאי אַרְבָּעָה — מִיפְסָע פָּסְעִי לֵיהּ. וְאַזְדָּא רַב אָשֵׁי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַב אָשֵׁי: הַאי מַאן דְּזָרֵיק וְנָח אַגּוּדָּא דְגַמְלָא — מִיחַיַּיב, שֶׁהֲרֵי רַבִּים בּוֹקְעִין בּוֹ.

Traduction

Rav Ashi said another explanation: It was necessary for the mishna to state swamp twice because it would have entered your mind to say that these matters apply specifically where the swamp is at least four handbreadths wide, but where the swamp is not four handbreadths wide, people step over it and do not walk through it. The Gemara comments: And Rav Ashi follows his own reasoning, as Rav Ashi said: One who threw an object and it came to rest on one of the beams of a bridge is liable. Even though the width of each beam is less than four handbreadths, it joins together with the other beams to form a single surface of the public domain because even though many people step over the beams, still many people step on it.

Rachi non traduit

ה''מ. דהוי ר''ה:

היכא דהוי רחבו ד' אמות. דלאו אורחיה למפסעי אלא עברי בגויה:

אגודא דגמלא. על דף שבגשר המוטל לרוחב הגשר כשאר הדפים ומובדל מחבירו:

חייב. ואע''ג דאיכא דמיפסעו פסעי ולא מנחי כרעייהו עלה איכא טובא דעברי עליה:

מַתְנִי' הַזּוֹרֵק מִן הַיָּם לַיַּבָּשָׁה, וּמִן הַיַּבָּשָׁה לַיָּם, וּמִן הַיָּם לַסְּפִינָה, וּמִן הַסְּפִינָה לַיָּם, וּמִן הַסְּפִינָה לַחֲבֶירְתָּהּ — פָּטוּר. סְפִינוֹת קְשׁוּרוֹת זוֹ בָּזוֹ — מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ. אִם אֵינָן קְשׁוּרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמּוּקָּפוֹת — אֵין מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ.

Traduction

MISHNA: One who throws an object from the sea to dry land, or from dry land to the sea, or from the sea onto a boat, or from a boat into the sea, or from one boat to another is exempt because the sea has the legal status of a karmelit. If boats are tied together, one may carry an object from one to the other on Shabbat. However, if they are not tied, even though they are adjacent, one may not carry from one to the other.

Rachi non traduit

מתני' מן הים ליבשה. מכרמלית לר''ה:

מן הים לספינה. מכרמלית לרה''י:

מטלטלין מזו לזו. ובגמרא פריך פשיטא:

שמוקפות. סמוכות זו לזו כמו אין מקיפין שתי חביות (ביצה דף לב:):

אין מטלטלין מזו לזו. דמהפסק כרמלית מיפרשי מהדדי ואנן מוקמינן לה בגמרא שהספינות של שני בני אדם וע''י עירוב מטלטל מזו לזו הלכך כי מיפרשי ומפסקה כרמלית בטל עירוב:

גְּמָ' אִיתְּמַר: סְפִינָה, רַב הוּנָא אָמַר: מוֹצִיאִין הֵימֶנָּה זִיז כָּל שֶׁהוּא וּמְמַלֵּא. רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמְרִי: עוֹשֶׂה מְקוֹם אַרְבָּעָה וּמְמַלֵּא.

Traduction

GEMARA: It was stated that the Sages disagreed with regard to the manner in which one may draw seawater onto a boat on Shabbat. Rav Huna said: One extends a projection of any size from the side of the boat as a distinctive sign, and fills a receptacle with water from the sea. Rav Ḥisda and Rabba bar Rav Huna say: One creates an area, a frame of four by four handbreadths, and fills the water from inside it.

Rachi non traduit

גמ' ספינה. המפרש בספינה בים:

מוציא זיז כל שהוא. מדופני הספינה על המים להיכר בעלמא כדמפרש ואזיל:

וממלא. מן הים ומכניס לספינה:

מקום ארבעה. חלל ד' מוקף מחיצות קטנות ומחיצה תלויה מתרת במים:

Tossefoth non traduit

עושה מקום ארבעה וממלא. פירש בקונטרס עושה מחיצות קטנות ואין נראה לר''ת ולר''י דהא תנן בפרק כיצד משתתפים (עירובין דף פז:) גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין ממלאין ממנה מים בשבת אא''כ עשו לה מחיצה גבוה י' כו' אלא עושה מקום היינו שיהיה הזיז רחב ארבע טפחים כדי שלא יהיו המחיצות עשויות לפחות מארבע ולמאן דשרי הכא בזיז כל שהוא לא תקשי דמוקי התם כשאין המים עמוקים י' אי נמי התם גזרינן שמא יעלה הים שירטון כדגזרינן בפרק קמא דעירובין (דף ח.) אבל ספינה לעולם אין מהלכת בפחות מי' ולא שייך למגזר:

רַב הוּנָא אָמַר מוֹצִיא הֵימֶנָּה זִיז כָּל שֶׁהוּא וּמְמַלֵּא, קָסָבַר כַּרְמְלִית מֵאַרְעָא מָשְׁחִינַן וְאַוֵּירָא מְקוֹם פְּטוּר הוּא, וּבְדִין הוּא דְּזִיז נָמֵי לָא לִיבְעֵי, אֶלָּא — כִּי הֵיכִי דְּלֶיהְוֵי לֵיהּ הֶיכֵּרָא.

Traduction

The Gemara explains: Rav Huna, who said that one extends a projection of any size and fills a receptacle with water, maintains that we measure the karmelit from the sea floor. Since the sea itself is deeper than ten handbreadths, the boat is considered to be floating in the air, and the air is an exempt domain, as it is above ten handbreadths from the ground of the karmelit. And by law one should not require a projection because he is drawing water from an exempt domain into a private domain, which is permitted ab initio. Rather, the reason a projection is required is so that he will have a distinctive sign and not come to draw water from a karmelit into a private domain.

Rachi non traduit

כרמלית מארעא משחינן. י' של אויר שנתנו חכמים לאיסור כרמלית כדאמרינן בפ''ק (דף ז.) ותופסת עד י' מקרקעית הים משחינן להו ואוירא שהוא למעלה מי' ואפילו הן מים הוי מקום פטור הלכך בהיתירא קא שקיל לכתחלה:

דליהוי ליה היכירא. לכרמלית גמורה:

רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמְרִי עוֹשֶׂה מְקוֹם אַרְבָּעָה וּמְמַלֵּא, קָסָבְרִי כַּרְמְלִית מִשְּׂפַת מַיָּא מָשְׁחִינַן — מַיָּא אַרְעָא סְמִיכְתָּא, אִי לָא עָבֵיד מְקוֹם אַרְבָּעָה — קָא מְטַלְטֵל מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד.

Traduction

Rav Ḥisda and Rabba bar Rav Huna say: One creates an area, a frame of four by four handbreadths, and fills a receptacle with water. They maintain that we measure the karmelit from the surface of the water, and the water in the sea has a legal status like that of solid land. Therefore, if one does not create an area of four by four, he will carry from a karmelit to the private domain.

Rachi non traduit

ארעא סמיכתא היא. וכל המים כרמלית הן:

סמיכתא. עבה:

אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַבָּה בַּר אֲבוּהּ: וּלְרַב הוּנָא דְּאָמַר מוֹצִיא הֵימֶנָּה זִיז כָּל שֶׁהוּא וּמְמַלֵּא, זִימְנִין דְּלֵיכָּא עֲשָׂרָה, וְקָא מְטַלְטֵל מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד! אֲמַר לֵיהּ: גָּמְרִינַן דְּאֵין סְפִינָה מְהַלֶּכֶת בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וְהָא מוּרְשָׁא אִית לַהּ! אָמַר רַב סָפְרָא: גָּשׁוֹשֵׁי אָזְלִי קַמַּהּ.

Traduction

Rav Naḥman said to Rabba bar Avuh: And according to Rav Huna, who said that one extends a projection of any size from the side of the boat and fills a receptacle with water, isn’t there room for concern that at times when the water is not ten handbreadths deep, he will carry from a karmelit into the private domain? He said to him: We learned through tradition that a boat does not travel in water that is less than ten handbreadths deep. He asks: Although a boat has a protrusion at its bow is more than ten handbreadths above the sea floor, the entire length of the boat is not necessarily that far above the bottom. Rav Safra said: Those people who measure the depth of the water with long poles proceed before the ship and ensure that that the water is at least ten handbreadths deep.

Rachi non traduit

זימנין דליכא. במים עמוקה עשרה ואי נמי מארעא משחינן כולה כרמלית היא:

גמירי אין ספינה מהלכת כו'. דכל היכא דתניא ספינה ולא תני עריבה גדולה היא:

והא מורשא אית לה גרסי'. ראש הספינה הולך ומגביה מן המים ואפילו היו המים פחותין מי' אין גוששת שם ואם ממלא כנגד אותו מקום מטלטל מכרמלית לרה''י:

גשושי אזלי קמה. בני אדם ממשמשים בכלונסות את עומק המים ואין מניחין לילך הספינה אלא במקום עמוק שמא תמהר לילך ותשכון לארץ במקום מושבה:

Tossefoth non traduit

גמירי דאין ספינה מהלכת למטה מי'. והא דקאמר בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מג.) במהלכת ברקק התם מיירי בספינה קטנה אבל הכא בספינות גדולות שטוענין אותן ביותר ונשקעות הרבה במים ואין מהלכות בפחות מי' ומיהו צ''ל דאף הכלי שדולה בו ונשקע במים הוי למעלה מי' דאי לאו הכי היאך ממלא:

ודילמא מורשא אית לה. פירש ר''ח דילמא יש מורשא לקרקע שסמוך לספינה שהקרקע גבוה שם ואם יוציא דרך שם יהיה למטה מעשרה במקום מילואו כיון שהקרקע גבוה שם אבל רש''י דמפרש מורשא דספינה לא יתכן לשון ודילמא דגרסינן בכל הספרים וגרסינן והא מורשא אית לה:

אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרַב חִיָּיא בַּר אָבִין: לְרַב חִסְדָּא וּלְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּאָמְרִי עוֹשֶׂה מְקוֹם אַרְבָּעָה וּמְמַלֵּא, שׁוֹפְכִין דִּידֵיהּ הֵיכִי שָׁדֵי לְהוּ? וְכִי תֵּימָא דְּשָׁדֵי לְהוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם — מְאִיסִי לֵיהּ. דְּשָׁדֵי לְהוּ אַדֻּפְנָא דִסְפִינָה. וְהָא אִיכָּא כֹּחוֹ! כֹּחוֹ בְּכַרְמְלִית לָא גְזַרוּ. וּמְנָא תֵּימְרָא? דְּתַנְיָא: סְפִינָה אֵין מְטַלְטְלִין לֹא מִתּוֹכָהּ לַיָּם וְלֹא מִן הַיָּם לְתוֹכָהּ,

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said to Rav Ḥiyya bar Avin: According to Rav Ḥisda and Rabba bar Rav Huna, who say that in order to draw water onto a boat on Shabbat one creates an area of four by four handbreadths and fills a receptacle, how does he throw out his waste water? And if you say he pours it out in the same area from which he draws water, the water that he subsequently draws from there will be disgusting to him. Rav Ḥiyya bar Avin answered him: He pours it onto the side of the boat from which it runs into the sea, and he does not pour it directly into the sea. The Gemara asks: Even so, it is accomplished by means of his power. Although he did not pour it directly, he caused the waste water to enter the sea. The Gemara answers: The Sages did not issue a decree to prohibit an action performed by one’s power in a karmelit. They only prohibited throwing an object directly. And from where do you say that this is so? As it was taught in a baraita: With regard to a ship, one may neither carry from it into the sea, nor from the sea into it.

Rachi non traduit

עושה לה מקום ד'. אלמא כל המים כרמלית הן:

שופכין דידיה. מים רעים כגון רחיצת כוסות וקערות:

מאיסי ליה. המים שימלא שוב דרך אותו מקום:

דשדי להו - בכ''מ שירצה על דופני הספינה והן יורדין לים.

והא איכא כחו. נהי דלא זריק להדיא לים מיהו מכחו הן באין לים:

Tossefoth non traduit

כחו בכרמלית לא גזרו רבנן. והכי נמי משני בפרק תולין (לקמן שבת דף קמא.) גבי האי מאן דסחי במיא כו'. וק' לר''י דבפרק כיצד משתתפין (עירובין דף פח.) אמרי' גבי גזוזטרא שהיא למעלה מן המים לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור משום שהמים נדחין מכחו חוץ לארבע אמות אלמא כחו בכרמלית אסור ויש לומר דגזוזטרא פעמים שהיא סמוכה למקום שרה''ר מהלכת וגזרו כחו בכרמלית משום כחו ברשות הרבים אבל בספינה דלעולם הוי כחו בכרמלית לא גזרו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source